חלום

חושבת לאן, כיצד, מתי?

חולמת חלומות

שוזרת פרחי זר כלה

ושמלה לבנה.

ורק רוצה את השקט בתוכה.

אם יבוא אולי יגבילה, יסתיר את רוחה,

ישבור את חומתה, יבוז לגופה, יבתר נשמתה.

מפחדת, החלום יהפך לסיוט, תשזור דמעותיה,

תלבש שחורים, עת יהלמו צעקות בראשה

ושוב תהיה לבדה...

נעורה מהחושך, הלילה הארוך משיל עתה דמעותיה, מנגב פניה.

שמש מחממת גופה, שישכח את הדממה הצועקת, את הלב הפועם בחוזקה,

עת נפגע, נפגע.

ושוב הלילה מאיר בירח מחייך,

זהו לילה אחר,

אין היא נותנת לעצמה לחלום,

רק זמרת הניגונים מגיעה לאוזניה

והריקוד מסתיר את צלקותיה...