עטיפות

לעטוף עצמי בתוך הדמעות,

לנקז עלבונות,

לכנס עצמות, שרירים וגידים

בפנים

בפנים.

למות קצת ולחיות הרבה.

לחייך, לצחוק

לבכות

להיות.

לנשום עלוות,

להפריח בועות

בשדה פרגים אדומים,

טומאה וטהרה

באין אונים.

לעטוף עצמי בתוך דמעות

נייר עיתון בשוק.

רוכל צועק

הכול בשקל

ואני מאזינה

לדממה.

דוממת בתוך עצמי,

רוחשת גלי ים

המתנפצים אל תוכי,

נדמה דוחפים דמעותיי

לעטוף את כתפיי,

ולשתות מהצוף הירוק-צהוב

בתוך לשד גופי.

אני עוטפת עצמי בנייר,

בעיתון של בוקר

בחדשות

אינן מתחדשות,

עוטפת בדמעות.

אולי,

אולי יראו

והגלים ינטשו,

האדוות יחלשו,

העלוות ינועו ברוח הנעימה,

ילטפו גבי

והגוף במנוחה

ירפה קשיחות איבריו,

ינוע במרחב,

יבקש תפילה,

אמירה ברורה.

טהרה

שקט

חיבוק

עטיפה.