כמה אתה אפסי בעולם הזה כשאתה קצת, רק קצת חולה
ובעצם תלוי ולא בשליטה על מה שקורה לך,
כמה אתה רוצה ולא יכול לעשות את כל מה שתכננת..
כמה אכזבה, חוסר שקט וכאב, קצת חרדה ממה יהיה ויקרה וזה רק חולי קטן ובכל זאת ערעור של המציאות, האדמה זזה, התוכניות השתנו ומה עם האמונה? אני מנסה, מנסה להאמין בטוב וברור שאבריא עוד מעט והכול יסתדר.
אבל עכשיו אני מרגישה לבד אך גם לא רוצה ביחד,
אין לי כוח שידאגו לי או שיטפלו בי,
לא מרחמת על עצמי וגם ממש לא בוכה.
פשוט רוצה להיות בריאה.