יצאתי לטייל בין התמונות.
התמונות המספרות סיפור שהיה.
האלבום עוד נקי, האבק לא נדבק,
ואני מטיילת בין התמונות,
מריחה ניחוחות ישנים של קשיים וכאבים.
מחשבות עמוסות ברגשות, רצונות ומאווים
שהיו ולא...
ועכשיו האין שבהם ממלא יש חדש
כמו שיר שזה עתה נכתב.
ותמונות מצולמות במצלמה דיגיטלית משוכללת שרק כוח מיוחד יכול לברוא כמותה.
והכוח הזה מפיח בי עכשיו חיים חדשים, סורג תמונות חדשות בחוטי כסף וזהב,
בגדי מלך מהודרים מחכים לי שאלבש אותם ביום בו מלך ומלכה נכנסים אל ארמון עשוי
מרגליות טובות.
אני מנסה לטייל בתמונות חדשות, לעיתים עוד חוזרת לשביל העקלקל המוביל לדרך הישנה,
נזכרת בבגדים וחוזרת על עקבותיי, מחפשת היכן המלך והיכן אני?
עולם מלא בבגדים לבנים ושחורים, סגול, זהב וכסף ואני עוד מנסה לנקות נעליים של אמש,
שבלו מהליכה בשביל עקלקל. אולי הנחת בחלוני ציפור מבשרת, קן לשילוח ושיר מתנגן.
אך אני את שירי כאן כתבתי, כדי לטייל בגן האחר.