הזדקקות

תינוק נולד זקוק.

זקוק לאימו כדי לחיות.

זקוק לאוכל,למגע, אהבה.

והוא גדל ועדיין זקוק, זקוק יותר.

למילה טובה, צעצועים,ספרים, משחקים,חברים.

והוא גדל וזקוק.

לדברים אחרים, גדולים יותר.

מכונית, כסף, אישה, ילדים.

ואני שואלת את עצמי מתי? מתי יגמר הרצון הזה? ההזדקקות?

מתי ארגיש שלמה בלי שאקבל אהבה, חיבוק, הכלה?

מתי אסתפק במה שיש ולא ארצה את האין?

מתי קירבת ה' תספק את צרכיי ולא ארגיש את כאב החיסרון?

מתי החיסרון יהיה בעבורי יתרון?

מתי אלך לישון שמחה ואקום רעננה?

מתי אפסיק לרצות לבכות ואבכה?

מתי אפסיק לחשוב לבקש ואבקש?

מתי אתן לעצמי לקבל באמת ואישען מתוך עוצמה ולא תלות?

רוצה לבכות את השאלות ולשמוח בתשובות.

http://www.youtube.com/watch?v=-Qczq0Ab0a4&feature=related