לדייק כאב

ידיי בחול העדין

מול השרוף.

חלקת מדורה קטנה מאתמול,

שאריות האוכל מסביב

ואני ברגליי מהלכת,

מכופפת גופי לגעת...

מדברת איתך,

דמעות מספרות

תפילה.

את מדייקת את הכאב,

הוא דורש ליטושים אחרונים

ניקיון.

רוח מניחה בו זרדים

את את הקוצים.

דיבור ישיר,

את הבכי הוצאת לפניו

מול גיצי ליבך

מדייקת כאב.

הלכתי מול האש,

שתקתי מילים,

סתמתי דמעותיי,

השבעה רדפה אותי

ללא מוות ויגון.

התאבלתי והינך כאן

נתון לאחרת.

דייקתי כאב.

שמעתי אותך

מדבר בקצוות.

שתלת בי

מחשבות אחרות.

חיבקתי אותך

ולא היית.

מתחת לאדמה

אני ואתה.

צעקת,

גם אני בתוכי,

הייתי תפילה,

היית כאב.

עליתי למעלה

והורידוך לעלות.

שאבתי כוחות

דיבור תפילה

דמעות סוררות הפתיעו

בוקר בזריחה.

כאבתי.

ישובה בחול

מסביב השחור,

מדורה מאתמול,

דמעות חזרו לביתן

קמתי, צעדתי

אל עבר

בית

לא שלי

דייקתי

כאב.