אהבות ישנות

איני יודעת

מה רציתי,

יודעת שהדמעות עמדו מלכת

בתוך גרוני

ועיניי הצטעפו לקבלן

בסבר פנים יפות.

איני

יודעת בכייה,

רק חיוך וקול צחוק

המחליף קול בוכים

מן העבר האסור.

אני יודעת

שרציתי.

רציתי שתיגע בלב

שאהב

ולא שעית לבקשתי.

אני יודעת

דמעות רבות

על כיסא,

מיטה מובלת במסדרונות לבנים מול חלוקים.

איני יודעת מדוע לא באת,

מדוע הלכת...

יודעת כאב,

רוצה בדמעות,

מסרבת

לבכות.

אני יודעת לצעוק,

לא לנשום

רצוף

בבטחה.

אני יודעת את האהבה,

רק את שלי,

שלך מנוקדת בחורים עמוקים,

נדמה שטבעתי בהם

כל פעם שרגלי דרכה בחשכה.

אני שומעת יריות

באפילת לילה,

מריחה אדמה,

טועמת טעמה.

אני יודעת כמעט למות

ורוצה לחיות.

עדיין אוהבת אהבות ישנות.