החיבוק החסר של בוקר, סיומו של יום.
בין הטיפות עוד מבט אחד לעבר אופק תכלת.
הכול נחסם.
את שם ולא.
צועדת בין השלוליות,
הן נקוו מגשם ראשון,
רוצה לטבול בתוכן,
אולי הטהרה מחכה לך וגם הוא.
את שוב ושוב צועדת ללא סוף,סיום או בית, ערסל בחצר.
את עובר, גוף מתכנס, בטן חוסמת.
חומות, מבצרים, שערי רחמים.
את עובר, גוף בוכה אל בטן ריקה,
מהלכת בין ירח וכוכבים, לילות צבעוניים.
את עובר, תינוק בן יומו, אמא, אבא ומשפחה,
שמש של זריחה.
את ים, גלים בשצף קצף לבנים להחריד, פנים אדומות.
את ים של משאלות מתנפצות אל המזח,
ספינה עוגנת בין שרטונים.
את ים, כאב חום היום,
יוקדת השמש, הכול חלום.
את עובר, שוחה במים עכורים,
משתפרת בתוכן, מאירה דרכן ויוצאת אל עולם.
את כאן,
עובר, ילדה, נערה, אישה.
את מולו, הוא מולך.
נוגעת בטהור...
;){kind=link}