הנמר שבתוכי

הנמר שבתוכי הוא הר געש,

לבה רותחת

שורפת

גב.

הנמר שבתוכי הוא צורך עז

בחיבוק שימחץ אותי

עד שאצליח להרגיש

את הגוף הזה חי.

הנמר שבתוכי הוא המחשבות,

סרט רץ

בהוליווד של פעם,

חילוץ זריז מהתהום.

הנמר שבתוכי הוא הדיכאון הצהוב

קיא רצוף שאינו נראה בתוכי

וכולם חושבים שאני בסדר

ולא יודעים שהשעון מתקתק בתוכי כפצצה.

הנמר שבתוכי אלו השירים היפים הנוגים

המעוררים גוף ונשמה לרקוד

אך צריכה לעצור עצמי,

בשל היותי באמצע רחוב.

הנמר שבתוכי אלו השבילים המוליכים אותי

אל ההבנות הנשיות, האינטואיציה.

כאן הנמר נהפך ללביאה משחרת לטרף

שמא יפגעו בגוריה

ולא יישאר לה כבודה הפנימי.

הנמר שבתוכי זו הכתיבה הזועקת הזו,

זה הציור עם הדמעות המסודרות,

טורים טורים של עלבונות.

הנמר שבתוכי הוא הריקוד, השיר, המחשבה, הרצון, הגוף, הנשמה.

כולי נמר פצוע, חבול, דקור בסמי הרדמה, מתעורר עכשיו ויוצא ממאורתו,

מאוורר פרוותו, מסמן את ביתו ודואג שאף אחד, אבל אף אחד לא יירה בו.