הדיכאון מדבר

ציור.

הבט ימין ושמאל

ציור גדול.

הדיכאון מדבר,

אתה יכול

ציור מול תמונה.

הכול מאתמול

ושום דבר לא היה.

אני הייתי מולך ואתה לא!

רצונותיי כאדים עולים מתוך גוף כואב.

חרב נעוצה, מתהפכת בתוך הלב,

דימום ניגר אל בטן ריקה

ואני עייפה.

רק רוצה לשים ראש במיטה

לישון

ללא הרגשה.

שום תרופה לא תחלים את הכאב.

עורגת לדבר הזה שאיני יודעת מהו

רק חשה אותו צובט בבשרי

כנפש עורגת לשכינה מטיילת במסדרונות העזרה.

ה', אני צועקת להקשבה.

הולכת לאיטי אול מול פניך,

מתגעגעת אליך

עדיין, עדיין, עדיין

עדיין שם מולך

ואינך.

איני יכולה יותר.

אינך רואה?

איני יכולה.