אני לדודי ודודי לי

ואני מגיעה

אל דודי

ודודי איתי,

אני לא איתו.

מחכה לו

רק שיבוא,

יניח רטייה

על מצח חם

מעורף קשה,

אשר נשימות תועות מצאו בו את מותן

עוד לפני נשיפותיהן

אחת לאחת

באוויר הדחוס.

ואני מחכה לו

שיביא את כנפיו

ואעוף עליו

אל מתחת כיסאו

ארגיש בצילו.

אתנחם בידיעה

שהוא בא,

וארגיש אהבה

בטן תפוחה

ולא מזריקה

רק טיולי עוברים מצפים

לתשעה ירחים

בסופם מלאים

בידיים עסקניות

מול פעוטות

מצווחים.

לו הייתי ביניכן

בנות הרועים

הייתי מנסה לכתר

כתרים,

לבנות ניחומים

בין חומות

גועשות

מחמת הדקות.

שעוני ייעצר מלכת לקוות

ואביט בפניך

דודי.