קשירת רגליי,כאביי ההומים.
דופקים כמאיץ בלמים
מעלים ניחוחות מן המתים.
קשירת ידיי
מעשה אינסופי
קשר חולין
אל קדושה משתקת
בין זרדים בוררת
אל קן אז תביא אמרי הנביא.
קשירת בטני,
ביטחון עצמי.
חימום רחם מתוך הדם שנזל.
ממלא עכשיו
תמונות ישנות
באלבום חתונות..
קשירת בטני ממלאת פגמיי,
מול אותה אש בה יכלו ימיי.
ויוסיפו נדודיי
בהן הלכתי לבדי
בין קברי המקום
וזמני השלום.
רק אני מול האין,
שלפתי חרב אהבתי,
ואין יורד עימי
אל ההר הכסוף ,
העץ החשוף.
המת, החי והאבידה.
שיטוט לעבר חוף, חול, אדמה.