תחת כנפיה,
תחת לילותיה,
בלבן הנפרס,
ברצון הנשגב,
תפילת כל פה נשמעת, צליל דמעות, נשים רוקדות, מבקשות.
רחל אימנו שומעת, מקבצת, מרימה,
תפילת אישה אל שכינה.
זו דופקת בדלת אלוקים,
דפיקות רמות, מרימות מעפר כל תפילה, מורידות ברכה.
שרה אז מבטלת שררת הזמן, חורבן העגל, רואה הטוב, מגיירת רע.
זו רבקה המביאה מים לטהר את הטומאה.
לאה מוחה דמעתה, אלו בני רחמה.
ריחם אלוקים על נפשה, פתח דלתה,
שכינה נפרסה על גופה,
בטן התעגלה,
הלידה בעיצומה.
פנים נפגשות בפנים.
מחייכות, מביטות,
אל יצירה שנוצרה בריקוד טהרה,
תפילת אמהות, ילד מבקשות.
|
|
;){kind=link}