להרגיש כל הזמן
זה לחיות בכלוב של תחושות,
אולי באינקוויזיציה
של חיצים
הנורים מכל עבר,
מבקשים לחטוף אותך אל עולם אחר.
את יכולה להיות עכשיו בהכי טוב שלך,
אך התחושות של פעם יאיימו לקחת אותך אל הכאב.
ושם...
שם מרגישים הכול בערבוביה,
את שמחה, רוצה לרקוד, לצוף מעל המים והגל מגיע ושוטף אותך.
את נשארת ללא נשימה, מנסה שוב להתנתק מעצמך.
אולי רוצה למות, אך לא באמת.
הינך רוצה להמית את הכאב ולהמשיך הלאה רק עם השמחה...
רק דיבור של מחילה, סליחה לעצמך, יוציא אותך
מרגעים של איבוד שלוה.
שובי נא אל מולדתך ולכי אל הווייתך.
נשמי אל בטנך, תרצי בריקוד
והמספד יהפוך למחול.
מחול איבריך הרוצים לנוע בגוון אחר...